החלטה בתיק בש"א 22637/07

לפניי בקשה להפחית את גובה העירבון בסך 20,000 ש"ח שהושת על המבקש ובאופן שמחציתו יופקד כעירבון כספי ומחציתו בערבות צד ג', במסגרת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב - יפו, ת.א 30318/06 (כב' השופטת רביב), ( להלן: "פסק הדין").

פסק הדין קיבל את תביעתה של המשיבה לביצוע שטר בגין 5 שיקים בסכום של 10,000 ש"ח כל אחד, ובאופן שאפשר לה להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל.

הבקשה הוגשה ביום 22/11/07, התגובה הוגשה ביום 16/12/07, המועד להגשת התשובה חלף.

לדאבוני, הבקשה הובאה לפניי רק עתה.

כאמור, הבקשה היא להפחית את סכום העירבון לסך 10,000 ש"ח ולחלקו כך ש 5,000 ש"ח יופקדו במזומן והיתר על דרך ערבות צד ג'.

המבקש משך את השיקים האמורים במסגרת עסקה לרכישת ציוד מאת מאיר דבוש שהינו בן זוגה של המשיבה, הזוכה בהליכי ההוצאה לפועל לה נמסרו השיקים מחמת החזרי הלוואה שנתנה האחרונה לדבוש, כנטען על ידה.

המבקש טוען כי לדבוש הרשעות שונות, בין היתר, הורשע בשיבוש הליכי משפט ונגזרו עליו חודשי מאסר חלקם לריצוי בפועל.

לטענת המבקש, בית המשפט קמא התעלם מסתירות בגרסאותיהם של דבוש והמשיבה, קלישות גרסאותיהם וחולשת הראיות.

המבקש מוסיף כי שילם את מלוא החוב למשיבה אשר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל טפח לסך העולה על 90,000 ש"ח וזאת לאחר הליכי הוצאה לפועל אגרסיביים שננקטו נגדו, בין היתר, פקודות מאסר וצווי עיקול וכי מצבו הכלכלי קשה.

המבקש מפרט באריכות את עברו הפלילי של דבוש וטוען לחשיבותו הרבה לצורך קבלת הערעור, ומוסיף כי תהיה לכך משמעות אף לצורך גביית כספו בחזרה אם וכלל שערעורו יתקבל, אך לא ראיתי צורך לפרטן ולעמוד עליהן.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש לא עמד בתנאים המזכים במתן פטור: למבקש נכסים ורכוש, בין היתר, בעלות על מספר רישיון להפעלת מונית המוערך בשווי 100,000 ש"ח ומכל המקום בקשתו של המבקש היא כללית ואינה משקפת את מצבו הכלכלי.

המשיבה מוסיפה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, וסיכוייה להתקבל נמוכים מאחר ועוסקת בקביעת ממצאים עובדתיים של בית המשפט קמא.

ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06 ורנר נ' הכנ"ר , לא פורסם):

"בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".

הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה.

ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור (בעניין ורנר, לעיל).

יישום ההלכה על נסיבות המקרה שלפניי מביאני למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

המבקש, למעשה, אינו מנמק מדוע יש לפטור אותו מהפקדת עירבון על רקע נזקקות כלכלית אלא מסתפק באמירה כללית לפיה "מצבו הכלכלי של המבקש - המערער אינו טוב ואף קשה ביותר."

בדומה, המבקש בתצהירו אינו מתמקד במצבו הכלכלי, לבקשה לא צורפה כל אסמכתא שיש בה כדי לתמוך בבקשה להפחית את העירבון או לחילופין להורות על הפקדת ערבות צד ג', תחת הפקדתו במזומן.